קָשֶׁה לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק
אוּלַי עָדִיף כָּך
עֵינַי העייפות מצטמצמות
מכובד גרגירי האבק
אֲחָדִים מְכַסִּים אֶת הַפָּנִים
משאירים חרכים
חֶלְקָם מסתגרים בַּבָּתִּים

לֹא הִבָּנוּ רְמָזִים
לֹא אימצנו דְּרָכִים
הַכַּדּוּר מִתְגַּלְגֵּל
מְחֻפָּש מַסְלוּל אִי שָׁם בַּמְּרוֹמִים
הוּא מצטנן
הוּא בּוֹעֵר
כְּבָר עשרות שָׁנִים הוּא מְסמן-
בסופות ובקורבנות
סרבנו לִרְאוֹת

גורלנו גוֹרָלֵך
עתידנו עתידך
כְּמוֹ גּוֹרָל הָאָרֶץ הַזּוּ
בשר מבשרך
אַדְמָתָהּ תקלוט אוֹתָנוּ בְּבוֹא הָעֵת
בֵּין אִם יִהְיֶה אובך
בֵּין אִם תִּהְיֶה סְעָרָה
אוֹ אוּלַי...
פְּרִיחָה?