לךְ, לךְ,
זאב בעור כבש.
הנער קורא: זאב, זאב,
אבל איש אינו מבחין בךָ.
לך לךָ
מארצך, מארץ הניירת
המציפה אותך,
לך אל האישה
שגואלת אותך,
לך ובכה בחיקהּ.
הנער יתפנה סופסוף
לרעות את עדרו,
את הכבשים הפועות,
את הגדיים והטלאים.
הוא אינו משקר,
אינו מזעיק לשווא את
אנשי הכפר שלו.
הזאב הבא שייקרה בדרכו
כבר לא יהיה כל-כך מפחיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.