כשהתותחים רועמים המוזות בכלל לא שוקטות.
הן עסוקות בביצור התקוות.
הן יורות מילים של עידוד ורוגע.
הן מיירטות את אויבי הנפש.
הן מתייצבות בין כוונות של היום ומחר.

כשהתותחים רועמים המוזות בכלל לא שוקטות.
הרי צריך לנסח הספדי גיבורים.
וצריך לברור פרחים שינקדו שחור
זרים שיונחו על קברים טריים.
וצריך לשקוד על שירי ניצחון ויגון.

כשהתותחים רועמים המוזות בכלל לא שוקטות.
עליהן להתנצל על כישלונן בהרדמת התותחים.
וכשתידום לבסוף סערת תותחים
תמשכנה המוזות ללבלב
ותתאמצנה אף יותר להשכיח תותחים מלב.
הלוואי ותצלחנה.