הייתי בבית לבד, האזנתי למוזיקה
ואז שמעתי דפיקות עדינות בדלת
הן התמזגו עם השיר מהרדיו
לא הייתי בטוח - דלת או רדיו זה
הדפיקות נמשכו כל השיר כולו
והבנתי שזה דלת כשהן המשיכו בשיר הבא,
שהיה טוב מאוד, אבל בעל סגנון מוזיקה שונה
קמתי על רגליי כולי נחרצות,
ולבשתי את הטוקסידו הכי טוב שלי
התבשמתי ועמדתי היכון בדלת, מציץ בעינית
מור עמדה שם עם שיער פזור
"מה לך מור כי באת אל ביתי,
לא ראיתי אותך כמה שנים לא טובות." -
אמרתי בכאב וגעגוע
"הו, מיכה, מיכה הקטן האהוב," היא התרגשה,
"געגועים הציפו אותי אליך, כמה יפה נשאר קולך.
אנא פתח את הדלת שאחזה גם ביופיך."
פתחתי את הדלת בסערה, והיא התנפלה עליי בנשיקה,
"הו, כמה יפה נשארת. ואתה מריח כל-כך טוב."
"תודה, מור..."
היא ישבה איתי שעות. הכנתי לנו בורקס גבינה מבצק עלים
ניגנו במערכת הסטריאו את כל השירים שאהבנו פעם
התנשקנו בטירוף, רטובים ומתוקים...