פעם היו בתים לא בשמים, היה נחמד לשמוע את הרחוב
שקט חרישי בין שתיים לארבע והליכה על בהונות
יום שישי שעה שלוש נסגרות חנויות עד ראשון
שבת הייתה שקטה הורגש השקט היום זה ממש כבר לא
ופתאום מנופי הפלא עוד מעט נושקים לעננים
מה שהיה כבר איננו נעלם לעולמים
מי שזוכר את תל אביב של פעם משפשף עיניו בתימהון
העיר שבה גדלתי שינתה פניה לעולמים
זה שיר געגוע לתל אביב של פעם לעולם שהיה אולי טוב יותר
בלי כל העולם הסלולארי ומחשבים, הכל היה אחר
היום אני כך סתם שוב מתגעגע למה שהייתה פעם תל אביב
בעצב פוסע ברחובותיה ולא מוצא שריד
ככר דיזנגוף הייתה ואיננה ומה שבמקומה החטיא מטרתו
בתים ציוריים קטנים פינו מקום והתהפכה האדמה
גורדי שחקים כפטריות צצו ושינו ביעף את פני הנוף
פעם כשהיה לאן ללכת לא רציתי את העיר לעזוב...
העולם מסביב משתנה בהרף עין ואתמול כבר מאובק בדפי העבר
הדברים היפים נעלמים לאין שוב עבור מפלצות בטון וכרישי נדל"ן
היום כשברחובות אני פוסע אני הולך אחרי הזיכרונות
תל אביב שינתה פניה כזר פוסע בכל המקומות
זה שיר געגוע לתל אביב של פעם לעולם שהיה אולי טוב יותר
בלי כל העולם הסלולארי ומחשבים, הכל היה אחר
היום אני כך סתם שוב מתגעגע למה שהייתה פעם תל אביב
בעצב פוסע ברחובותיה ולא מוצא שריד |
