עפר חכמוב / ירושלים |
אני ההלך שמגיע והתרגשות גדולה בלב
רואה פתאום את הר הבית הכותל והמסגדים
צלילי הכנסיות והאוויר הטוב ברוגע אותי מכסים
אני עולה לירושלים לעיר דוד ושלמה
הרבה עמים מכאן סילקונו אבל היום הנני פה
להישבע בת ירושלים ממך עוד לעולם לא ניפרד
ממעל משק כנפי יונים צחות הן סימן ועד
בדרך לירושלים נפרד מענייני החול
עד מודיעין עדיין לא מתרגש כל כך אחר כך כבר איני יכול
חכי לי בת ירושלים אני ההלך החוזר
בעלייה בהר נזכר בעברך המפואר וגל געגועים בי צף
אני עולה לירושלים לעיר דוד ושלמה
הרבה עמים מכאן סילקונו אבל היום הנני פה
להישבע בת ירושלים ממך עוד לעולם לא ניפרד
ממעל משק כנפי יונים צחות הן סימן ועד
כשאני יוצא מירושלים אני מרגיש מאוד מוזר
כאילו שוב עוזב את הבית ועצב בלבי כה רב
אבל יודע שאינך כה רחוקה ותמיד תהי קרובה
נשבע לך בת ירושלים לא אשכח עד שמעיני תייבש דמעה
הייתי בירושלים בעיר דוד ושלמה
הרבה עמים מכאן סילקונו אבל היום הנני פה
להישבע בת ירושלים ממך עוד לעולם לא ניפרד
ממעל משק כנפי יונים צחות הן סימן ועד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|