השמיעי לי מוסיקה,
כזאת שליבי משתוקק אליה
וארקוד עימה
כאוות נפשי.
צפי בי בעודי כושל
בצעדי הואלס
ואמרי לי
שאינני בארמונות של המאה התשע-עשרה.
הנה אני מונה את צעדיי, אחד לפנים,
שניים לאחור,
מה עבר עלינו, מה עדיין עובר.
אולי נאריך ימים עד מאה ועשרים
לפחות,
אולי לא נאלץ לחשב את הקץ
של הריקוד הזה
שאני נאלץ למעוד בו
בעת שאת צופה מהצד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.