רעות כהן / עוד מעט |
יתחילו לקשר בין נקודות
איך היית נוכחת,
אך לא ממש נמצאת,
ורק רצית לצאת.
עוד מעט יגידו
העיניים הגדולות סיפרו הכל,
הגוף ידע לסבול
אם היינו מנסים להבין,
אם היינו רק שומעים,
הצעקות שנשמעו מתוך קולות הכי שקטים.
מה יש לך, לאיפה את בורחת
סוגרת את עצמך בתוך החדר החשוך,
נשאבת בכוחך לתוך מיטה מתחת פוך.
אולי תקומי ותראי,
שיום אחד עוד תחייכי,
יכול להיות לך טוב,
יכול להיות שזה חלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|