רעות כהן / מסך שחור |
מבט כבוי ורפוי
לא נשמע שום קול,
יש בה פחד
והוא חבוי עמוק
ואפילו צעד
זה נראה רחוק
אומרים שהוא למעלה ושומר
אז למה הדברים שלך וכלום לא מסתדר
ואיך היא תאמין,
משהו שם עדין
והוא נשבר
וכמה לנסות,
כמה לחכות
עם המחר
בתוך מסך שירד שריטה של אור,
והעיניים פקוחות
לא מביטות לאחור,
יש את הפחד
הוא עכשיו מולה
היא עשתה רק צעד
הוא מזמן נכנע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|