ומה שהכי מעצבן הוא שאני משחקת
בלי לדעת את החוקים
וכל הזמן אני נפסלת
שלא באשמתי בכלל.
אני מנסה לעקוב אחרי הלוגיקה
אבל היא משתנה ומתפתלת
יותר מהר מהקצב שבו הראש שלי עובד.

בחזית הזאת אני לא יכולה להפסיד.
לא יכולה לעצמי, כי המציאות מראה איך אני נכשלת.

זה עוד התקף פאניקה בדרך
והנה אני שוב הולכת לאיבוד עם עצמי-
זה כל כך מפחיד
כי כל
העצבים
חשופים.
כל
הצלקות
חשופות.

אם אפשר זבנג וגמרנו
אני לא בטוחה שהלב שלי יעמוד בניסיון
של
לקוות ולהתרסק.

12.10.2015 מילים
24.10.2015 לחן

מילים ולחן: שחר צוק