קמתי אתמול בבוקר עם תקווה לחיים חדשים,
אמרתי מהיום אני אהיה שמח
איזה שמח ואיזה בטיח, הכול חרא על הבוקר
ניתקו לי את החשמל, אין מים וגז,
ואפילו האוויר מגיע במנות קצובות
וכאילו זה לא מספיק, מאלצים אותי לעבוד,
בבוץ, בחמסין, באבק, בגשם,
בלי טיפת מים ובלי פרי או מאכל,
אפילו אין זמן לחרבן ולהשתין
אני אומר - אני רעב,
אומרים לי - תאכל את היד שלך
אני אומר - אני צמא
אומרים לי - תשתה את הזיעה שלך
אני אומר - אתם אכזריים
הם אומרים - זה לא אנחנו, אלה החיים
אני מחפש מקום לצאת מכאן,
העולם הזה קטן עליי, אין מקום אפילו לעצמי
אני רוצה החוצה
הרבי אומר תאכל הרבה תורה,
תנשום הרבה מצוות,
תתפלל מלאן הודיות
אני עומד בצומת דרכים של עיר נטושה,
ולעזאזל, כל הדרכים מובילות לאותו המקום
כבישים משובשים, כבישים סלולים,
כולם מגיעים לאותו המקום
אני חי בעודי בחיים,
אני מת בעודי מת
אני, מזדיין, עם, מלאכית, מוות
אני טובל בביצה המחורבנת של אלוהים
אני רוצה למות למות למות על החיים
הרבי אומר לי תתפלל
הרבי אומר לי תתפלל.