יצחק דיין / בבית הזה |
דירה שכורה בסוף כל יום.
לשוב אל מקום
ספק בית, ספק מקלט.
מקום ישן בו הקירות מטפסים
אל תוך עליית גג ללא רחמים.
מקום בו הסדקים משיבים לי
ורוח לא רצויה חודרת אל גופי.
וקניתי ספה אפורה
למלא את החלל
אך הבית ריק מחום
ומלא געגועים אל העתיד
ואל עבר שבדיתי בדמיוני
בבית הזה
אפשר לבכות בקול שלם
ולב דואב
ועם זאת להרגיש
שאלוהים נמצא בחדרי לבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|