אורלי אנדרייב / 06.12.2014 |
לצידך יותר לא נרדם,
המיטה קרה רועדת,
ואת עליה מועדת.
טורנדו של בדידות שורדת,
ואין מי שיושיט יד
את לגמרי לבד
נלחמת בגעגוע
לבך מרוסק ופגוע
שואלת "למה ומדוע"?
למראת שאין תשובה,
צריך להמשיך לנוע
עם הזרם נסחפת
אהבה פתאום חולפת
חסרת עונים וללא מוצא,
מחפשת אל האושר דרך חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|