מבט אחד ימיס את כל כולי,
העיניים נראו כנות וקנית אותי,
דיברת יפה ולא יכולתי לדעת
שכולך שקרים כולל המבט.
שכל גופי ללא הרף שרט,
את נשמתי בחוזקה צבט,
והלכתי שולל, בלי להבין, אחריך
עד שיום אחד נעלמו עקבותייך
ורק הזיכרון המר נותר,
ואינני יכולתי לשנות דבר,
בלילות בכיתי ועלו זיכרונות
שאני ואתה מבלים ימים ולילות,
נשיקות סוערות וכניעה למגע
לאותם סיפורים שלא פסקו לדקה,
ומרוב חושים נהייתי שיכורה,
נכנעתי ללחץ של אהבה מתפרצת,
ולא זיהיתי בך את המפלצת,
הרפו רגשות ניתקו את התחושות,
ונסחפתי אחריך ועפנו גבוה,
גופי וגופך התמזגו ונדמה לי-
כאילו נעלם כל הרוע,
כמו בריקוד סלואו, התמזגו גופותינו
כל כך חושני, סקסי ומי יכול עלינו?
לימדת אותי כל מה שלא העזתי,
הכל קרה מהר במהירות הפרזתי,
הייתי מוכנה לחיות ככה לעד,
הייתי סבורה שבשבילי אתה נועד,
כשאמת התפוצצה הייתי בהלם,
העולם סביבי הפך עבורי לסבל,
כאילו נהייתי אלמנה - באבל,
נעלמו צבעים מחיי - לקחת הכל,
את החשק לצחוק, הפכת למכשול
רק הנקמה בערה בעורקים,
והלב התפוצץ משנאה מבפנים!
חייתי רק למען המטרה
שתבכה, תסבול ותתחנן לסליחה!
גם אחרי שהשגתי לא הצלחתי אותו להרגיע,
הפצעים כאבו והלב לא הסכים יותר להניע...
15.08.2014