|
כשאני שוקע במיטה, והכול מעליי
הלילה מלא פורענות ושקט לכאורה
אני ממצמץ בפניי המוכתמות
התקרה גבוהה הרבה מעל המיטה
ידיים אוחזות בי וקורעות בי לגזרים
כשאני מוטל בראש כבד על כרית קשה
ושדים מהתלים בי על קירות מפויחים
בעוד נשימה לקחת מתוך הגוף החולה שלי
לא אוהב ולא חש כאב ממשי,
רק חוסר-נוחות בעצם הווייתי
כוס קפה עם משקע יבש מונחת על השולחן,
וכל הפחיות והבקבוקים ריקים
אתה נכנס למקלחת, ואין מים
אוויר יבש וחם מכה בפנים,
צורב ומדמיע את העיניים
אני קם, ואין לי איפה ללכת. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.