מחזיר את המתנה שניתנה
בפתח ביתי סגורה כמו עציץ
בקופסת קרטון עטופה צלופן אדום
וסרט אדום עבה סוגר אותה,
פורח מתוך הקופסא הרבועה
אני מקווה למצוא שם חתלתול
או בובת חתלתול
או שפן קטן, או בובת שפן קטן
או אפילו דובי מחורבן
אבל אני מוצא את כל החסדים שלי,
שמשום מה לא מצאו חן,
ועליי לאגור אותם מחדש.
בגלל שנפלתי ברשת של תעתועי מחשבה
בגלל שלא מצאתי ושכחתי את השביל הביתה
כי כל זה גמר אומר להגיד שזה לא שווה,
ואין לזה שום אחיזה, שום תוכחה, שום רשימה או סימן,
במערכת השמש של היקום הפרטי שלי
אני יושב מול הדף עם סיגריה בפה,
ומסמן קו אחד ארוך לאורך הדף מצד לצד
זה האופק הריק, בו אין שמיים, לא אדמה ולא ים
ועכשיו יש לצבוע את העולם, ולהעמיק.