לכל ארץ ועיר
יש מזג אוויר
המתאים לגידול ייחודי:
פרח או ירק או פרי.
כך ביפן
פורח עץ דובדבן.
ובהולנד, בשדות השטוחים,
צומחים מליוני צבעונים.
בברכות ההרים שבסין
גבעולים של אורז צפים.
וכך הלאה ניתן להמשיך ולמנות
אך אני מבקש לעיקר לפנות.
כי מזג האוויר כאן במולדת
התאים לגידול של, אבוי, שנאה יוקדת.
גידול זה אינו מוגבל לעונה
הוא עולה ופורח כל ימות השנה.
פרחיו הם סכין ובקבוק תבערה
קללה, אקדח, אגרוף וגם הדרה.
מזמן החל הוא פורח
ואיש לעקרו לא טורח.
להיפך, יש ויוסיפו לו דשן ומים
על ידי ליבוי ושלהוב בני מעיים.
יש וייעזרו בכתבי קודש
בלי חשש שיושת עליהם עונש.
מנהיגים מורמים מעם
בעניין זה קולם נדם.
וכך בכל כביש ומדרכת
השנאה את הארץ שוטפת.
צמחיית השנאה הפכה עבותה
ובקרוב בתוכה כולנו נטבע.
לו גיבורי בראשית ושאר חלוצים
מצב זה היו חוזים
מיד לאחור היו סבים
ומהציונות ידיהם מושכים
כי אם כך מתפתחת לה ארץ מולדת
תנחומיי לתנועה היולדת.