כשהחדר ריק ואין אף אחד - אני מרגיש לבד.

וכשאימא ואבא הולכים, ואני נשאר עם הדודה
אני לא ממש לבד - אבל גם לא ממש לא.

וכשאני נמצא עם מישהו, שאני לא ממש מכיר
אז נכון שאני לא לבד - אבל זה מזכיר.

וכשאני מחכה, שיאספו אותי, או שיפנו את השירותים
אז זה לבד קצר - ולא הכי נעים...

אבל מה זה אומר, אם אני ליד אמא ואבא, ואחותי הקטנה
עם כל החברים, הדודה, ואפילו השכנה.
ופתאום אני מרגיש לבד, בלי שום סיבה
זה הלבד, שאני הכי לא אוהב,

כי לבד בלי אבא ואימא
בלי איש שאני מכיר, ואפילו לבד קצר ומהיר
את כל אלו, אני כבר מכיר
אבל את הלבד הזה, זה של הביחד,

אותו -
אני לא יכול להסביר.