וְשׁוּב מְדַמֵּם פֹּה
אֲנָשִׁים בּוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם
מְחַפְּש-ִים תְּקַוֶּה-
פָּתַח מִלּוּט מאימתם
הַתִּקְשֹׁרֶת שׁוֹעֶטֶת עֲלֵיהֶם לְלֹא חֶמְלָה
מִלָּבָה יְצָרִים
מַגְבִּירָה אֶת הַשּ-ִנְאָה

יֵשׁ לָהּ תַּפְקִיד-
לְסַפֵּק אֶת הַיֵּצֶר
כְּמוֹ דַּחַף הַמָּוֶת הַחֲמַקְמַק
אֲנַחְנוּ כֵּלִים בַּיָּד הַיּוֹצֵר:
חִיצוֹנִי אוֹ אַחֵר

אוּלַי בִּלְעָדֶיהָ הָיָה יוֹתֵר שֶׁקֶט
לַמְרוֹת שֶׁהֶעָבָר מוֹכִיחַ אַחֶרֶת
וְאוּלַי לֹא נָכוֹן לִתְלוֹת אֶת הָאָשֵׁם בָּהּ
אֱלֹהִים הֲרֵי שׁוֹלֵט לִכְאוֹרָה בַּכִּפָּה
דָּם זוֹרֵם ברחובותינו
עַל סַף ביתינו