ענפים זעירים ייפלו בסערה,

על אף חוזקו של העץ.

זה העומד בסערה, יציב ללא ניע,

ישיר זרדיו במהירות, בטרם נבטו עליהם.

אימא אדמה תזעק שוב, מבטנה הצמיחה השורש,

ממנה ינקו הקטנים צימאונם לגדולה.

כעת נופלים הם חזרה לזרועותיה,

צימאונם כבר לא בהם.

תפנה אותם הרוח, למען הסערה הבאה.

עץ עומד זקוף, סערות מכל עבר,

שורשו חזק עמוק, אך אדמתו לו, קבר.