|
בארץ מדבר יבשו כל הדמעות
רק סופת החול שבה לסמא עיניים
מן האופק המוסתר אוכל רק לראות
ערפילו של הווה ובינתיים
יוכבד שוב תמסור בנה
לחסדי זרם נהר גובר
בתקווה שיביא עימו
בשורת עתיד אחר
פירמידת זיכרון בכל כיכר
בה לכל אבן - מספר אישי ומדים
בזיעת אפנו בנינו
אנו העבדים |
|
|
אתמול הייתי אצל
איזה קליינט,
שעתיים התבכיין
על הנשמה שלו.
בסוף נשברתי
הבטחתי לו חדר
עם מיזוג. אבל
מה, בגיהנום
המזגנים תמיד
מקולקלים.
(מתוך רשימותיו
של השטן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.