|
שדות ירוקים צבועים בתמימות
שמה ניבלעה לה ילדותי
שם, בתוך הגבעות
הלכה לה לאיבוד שמחתי
ואני, כה יפה על השביל מהלכת
לצידך איש שלי אני צועדת
ואתה אוחז אותי ומשמח לי את הלב
ואתה באמת באמת אותי אוהב
הלכתי לי לטייל שעל גבי תיק
כי כל מה שיש לי כרגע מחניק
ולא אני לא מוצאת את הדרך
וכמעט שלכלום כבר אין לי ערך
וגם לכלום הזה אין ערך אליי
וככה חולפים ימי חיי
רוצה להירגע לשבת לשניה
רוצה להנות מעצמי ומהשקיעה
ועל כוס קפה לראות כמה החיים יפים
מבלי תמיד להיות בשליטה עליהם
שדות ירוקים ואני שם פוסעת
מאושרת אוהבת ויודעת
שאתגבר על כל החוסר ובליבי אהבה
ואת זה קיבלתי מתנה ממך
בזכותך, את החיים מתחילה לחיות
בזכותך התעוררתי למסע
בזכותך אבל אתה לא פה |
|
|
היי, את. כן,
כן, את, עם
המקלדת. חשבת
פעם על הילדים
הקטנים ברואנדה?
תתביישי לך.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.