לא נשאר כבר מה להגיד.

אני יודעת שאתגעגע אליך, אני כבר מתגעגעת אליך... אבל זה לא
יכול להיות יותר קשה מעכשיו. שום דבר לא יכול להיות יותר קשה
מעכשיו...

אני אעשה כל מה שאני יכולה ויותר מזה כדי לא להישבר שוב, כדי
לא לשלוח שוב הודעה ברגע של חולשה. אני אעשה כל מה שאני יכולה
כדי לא לחשוב עליך, כדי לא לחפש את דמותך בגברים אחרים. הכל
כדי לתת הזדמנות ללב שלי להחלים ולאהוב באמת.

אני כל כך רוצה שתהיה מאושר, וכל כך מפחדת להרוס את הדברים
שבנית. כל כך רוצה שיהיה לך טוב, ולא מוכנה להיות אשמה בכך
שתרגיש רע. לא רוצה להפוך אותך לבוגד - כי אז באמת, באמת,
לעולם לא אוכל לסלוח לעצמי. לא אוכל לסלוח גם לך.

אני, לאט לאט, קורסת לתוך עצמי, במערבולת מיגרנוטית של מחשבות
בלתי פוסקות. אני אפילו לא יודעת מה אני באמת רוצה ממך, אבל
הכאב כבר כבד עליי מנשוא, ואם להוציא אותך מחיי יקל עליו -
איאלץ לעשות את זה.

אבל אני צריכה שתעזור לי.
אני יודעת שאני עולה לך במחשבות מפעם לפעם, גם כשאתה איתה. אני
יודעת שלא רצית להיקלע למצב הזה, בדיוק כמוני. אני לא צריכה
שתגיד, אני יודעת שאהיה חסרה לך. אני יודעת שתתגעגע.

אז אני חייבת שתעזור לי.
שתשכח ממני, שלא תצוץ שוב בחיי, כמו שאתה עושה מפעם לפעם. שלא
תזכיר לי שאתה קיים עם כל מיני מניפולציות זולות, שלא תנסה
לצוד את תשומת לבי.

כדי שנוכל להמשיך בראש מורם, בגאווה על כך שהתגברנו על הקשה
מכל, אני מבקשת ממך בקשה אחרונה,

תשחרר אותי כדי שאוכל לשחרר אותך.