הקלפים שלך פרוסים על שולחן משחק קטן והלבד הפרוס ירוק מקנאה
או אדום מתשוקה. המצח שלי נוטף זיעה כמו שהשפה התחתונה שלך
רועדת. הידיים שלי פרוסות וכפותיי מעלה, ריקות, מזמינות מהלך
ערמומי בתנועות אצבע חוזרות, כפי שרגלייך פרוסות לצדדים
וברכייך מקפצות ללא הרף, מזמינות לבקר ביניהן. את בוחרת בקלף
שהרמת.
ניתנות לך אין סוף הזדמנויות ובכל זאת, את מתעקשת ומרימה את זה
שמסיים את המשחק בהפסד של שנינו.
היינו באותה הקבוצה ומולנו כלום.
ומולי את.