אורית גוטליב / ערבות השקט |
החול הוא רך והרוח מלטפת
אין שם אדם מלבדי ואני לי, עצמי
שם המסע נצחי והאופק נוכח
ואפילו החושך מחייך
בערבות השקט האין סופי
האין סופי הוא סופי, גמור הוא ומוחלט
החזור לא אפשרי, כך יעידו ניצבי המלח
ערבות השקט האין סופי
ימתינו לי לשעת שיר הארס
גם אם לעיתים מבטי אל האופק פוזל
אך לערבות השקט האין סופי
יש לי עוד דרך להגיע,
אני באמצעו של מסע אחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|