|
יש את הימים האלו
שהשמש לא מחייכת בשמיים.
שהציפורים לא משמיעות את צליליהן באוזניים.
שפרחי הצבעוני בדשא מתחילים להאפיר.
וכשנושמים, לגוף נכנס קצת פחות אוויר.
כשטעם הקפה בבוקר הוא מר וקריר.
והכבישים פקוקים מכאן עד לקהיר.
כשברחובות רואים לוויות אך לא תינוקות.
וכשהדבר היחיד שמתחשק לך לעשות זה לבכות.
סתם, בלי סיבה,
לבכות רק בגלל שיש ימים כאלו. |
|
|
מילא ללבוש פרוה
למרות שזה לא
מוסרי.
אבל, אנשים. כבר
המאה עשרים
ואחת, ואתם לא
קולטים שזה גם
מכוער.
חצי תימני על
הקשר בין מוסר
לאופנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.