[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראלה שלום
/
באוויר

אז אני באוויר. תלושה בין שמיים וארץ. אוחזת בידיות מושב המטוס
בתנוחת התרסקות. וחוזרת לי מילה אחת בראש. כמו תקליט ישן שרוט.
ולא מרפה. תלישות תלישות התלישות. זו התחושה שאני מרגישה. וזו
כנראה גם התחושה שכל כך מלחיצה אותי(הרבה יותר מההמראה). ידעתי
לאורך המון זמן תחושה אחרת מארץ אחרת הנקראת ביטחון. ואז
המראתי למחוז אחר מחוז שהמטוס לא מוצא עדיין היכן לנחות בו.
מתחתי יש שמיכת עננים שקוראת לי." הנה יקירה! תשכבי עליי,
תאחזי בי."
וקרני השמש קורצות בחיבה "הנה דרך מוארת ויפה בואי גלשי עלינו
בבטחה" ובעמעום שומעים את קולות הירח והכוכבים.
"אולי את לא רואה אותנו,אבל אנחנו כאן. קצת חשכה ונאיר לך את
דרכך במהרה."
אז בדמיוני אני מנסה.
אני מנסה את שמיכת העננים ומגלה שאיזה שמיכה ואיזה נעליים.
קצת אוויר דחוס ואני שוקעת לקרקעית המים.
מנסה שוב, את קרני השמש. לעולם בעקבות השמש נאמר? אז מי אני
שאתנגד.
מתקרבת מתקרבת... מתייצבת במצב גלישה. אך אבוי. שנייה אחת וכבר
ישבני נכווה.
והירח והכוכבים,למי הם עוזרים? החשיכה הנה כ"כ מפחידה. הירח
מופיע במלואו רק פעם אחת בחודש והכוכבים רק לאסטרולוגים
ולמומחים הם עוזרים.
ואני יושבת ומביטה בין שמיים לארץ ומרגישה כלואה וחנוקה.
במטוס, עם יעד מוגדר אך בעצם ללא מטרה.
ואחרי כל דמיונותיי גם הגיעה מסקנה. התחושה שהכי מפחידה אותי
היא חוסר ביטחון ותלישות.
הכרתי בלבי רק אותך.
גם אם הושפלתי ונרמסתי. ניסיתי להיאחז בכל טיפת מוכר שנשארה
לי.
ניסיתי דרכים ועניינים. ובכל הרגשתי נכזבת.
אני מניחה שהשבוע הזה נועד להראות לי שאני מסוגלת בשקט שלי
ומסוגלת לבד. ולמוכר חדש מתרגלים, אבל בכל זאת, בשארית כוחותיי
אני מנסה.
כי המוכרות שלך, היא מוכרות אחרת. מההתחלה היא הייתה... כ"כ
מוכרת.
כבר פעם ראשונה שנפגשנו היית מוכר. הלב שלי ידע מהרגע הראשון.
שנועדנו לנסות להיות יחד. הוא הכיר אותך, וזיהה אותך.
אז, באותה שנה, שלהי קיץ וורודים.
עוד לפני שבכלל דיברנו הוא ידע ומאותו הרגע כבר ננעל מטרה.
ונראלי למוכרות שכזו ישנה משמעות.
למוכרות הזו מבחינתי, היו שורשים בקרקע, ומצנחי רחיפה, וחגורות
בטיחות במרצדס מהירה.
אז כן. אני יכולה להחליט שבלעדייך אני יכולה להגדיר למטוס מטרה
חדשה. אבל מבחינתי בשארית כוחותיי בשבוע הזה, אני משכנעת את
הטייס לא לומר נואש.
ותעשה טובה נסה לא לעשות סערה. כי התרסקות תהיה קשה להתאוששות
וניפגש עוד שבוע בנחיתה.
ונדע ונרגיש האם הקב"ה, המוצא היחיד בשמיים, מלך הכוכבים
והעננים והשמשות, האם הוא מאשר לנו נחיתה רכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"רק היום! רק
אצלינו..."




פות מובטל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/15 13:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראלה שלום

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה