חלום בשנתי, חלום לא מוכר
חלום עתיק אך מארץ אחרת
בו חיי נראו, אמי ואת
דרך בדידות קרה, בדידות כואבת
ובחלום תור אנשים מן העבר
ביניהם אישה יפה ואישה בלי עין
ובו עוכריי, מכורתי, ילד נשבר
וילדותי ובחלל אין אור עדיין

כמו ילד נעמדתי מפוחד מול התור
ובין חושך של אנשים אור אחד בהק
כל איש מביא סיפורו
חלקם משמחים חלקם למחנק
בעודי מחפש את האור, בך נתקלתי
האור כבה, "לאן הלך?" שאלתי
לחשת שנגנז בפה כמעט סגור
אמרתי "תודה" ונעלמת לתוך ציור

בין סיפורי אנשים רבים עברתי
אך אין אור והחושך כבד
בילדותי לפתע נתקלתי
וחזרתי ליום קיץ אובד
השמש חמה, הרוח שוכנת
אך חזק מן השמש, החושך עוטף
לפתע ניצוץ, הסתובבתי כהלך
"שוב את!" צעקתי והאור התנדף

סגרת שוב את פיך והסתרת חיוך
ואני מהחלום מתחיל להתעורר
ניסיתי למשוך, להמשיך ולחלום
אך החושך נלחם ולא מוותר
רציתי לראות מהיכן בא האור
רציתי לדבר איתו ולא מצאתי
פתאום חייכת וצחקת בקול
"חיוכך הוא האור!", הנה התעוררתי