קור עזב, קור חזר
והחום מזמן נשבר
הרחוב מתרוקן
רק הזמן נשאר ולא נשכח
לא שואל מתי והוא נמשך
חושך קם, ונרדם
ושטף את לילותיי
והאור מתחפש
והפחד הוא מול שתי עיניי
והוא קם ומתקרב אליי
אז תמשיכי לדבר ואלך לי לאיבוד
זה צורב כמו אש ואני פתאום לכוד
כשהחופש מתקרב אני שוב מרגיש אבוד
יש לי עוד קיר לשבור
זה סבוך, ונפתר
וחשוב כמו המחר
זה מחיק, זה מזיק
זה צובע את מחשבותיי
כשאת נושבת בין ידיי
המשכתי לטפס
לרוץ כדי לחפש
בחוץ ענן נסדק מעוד מגע של אור
ויש לי עוד קיר לשבור
תמשיכי לדבר ואלך לי לאיבוד
זה צורב כמו אש ואני פתאום לכוד
כשהחופש מתקרב אני שוב מרגיש אבוד
יש לי עוד קיר לשבור |
