|
קור עזב, קור חזר
והחום מזמן נשבר
הרחוב מתרוקן
רק הזמן נשאר ולא נשכח
לא שואל מתי והוא נמשך
חושך קם, ונרדם
ושטף את לילותיי
והאור מתחפש
והפחד הוא מול שתי עיניי
והוא קם ומתקרב אליי
אז תמשיכי לדבר ואלך לי לאיבוד
זה צורב כמו אש ואני פתאום לכוד
כשהחופש מתקרב אני שוב מרגיש אבוד
יש לי עוד קיר לשבור
זה סבוך, ונפתר
וחשוב כמו המחר
זה מחיק, זה מזיק
זה צובע את מחשבותיי
כשאת נושבת בין ידיי
המשכתי לטפס
לרוץ כדי לחפש
בחוץ ענן נסדק מעוד מגע של אור
ויש לי עוד קיר לשבור
תמשיכי לדבר ואלך לי לאיבוד
זה צורב כמו אש ואני פתאום לכוד
כשהחופש מתקרב אני שוב מרגיש אבוד
יש לי עוד קיר לשבור |
|
|
רק רציתי להודות
להיטלר על
השידוך המוצלח
שלו
אה..., וגם
לסבתא וסבא
שהסכימו,
למרות שהיו להם
הצעות אחרות
תודה לכולם.
ד"ר מישה רוזנר,
מודה ועובר
לירוחם, לפרויקט
דור שלישי
לניצולים, שכונת
וילות חדשה
ומרעננת, עכשיו
בגטו הקרוב
למקום קבורתכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.