|
אשאיר אותך לזיכרון
ואת חיוכך לגשם אחזיר
אני עוזב עם בואו של האור
כשהלילה ימות והשמש תאיר
וכל רגש אחר ייתן לי אוויר
מחר את תהיי כמו נחל נשכח
שחיי וזורם הוא בתוך שתי עינייך
אם איתך אשאר תמיד כך אברח
ואם אכנע, הלב לא נחרך
הוא פועם ומגיב לאותה הרגשה
אך זאת רק עוד תחושה
כך חושבת
אך הוא
רק אותו את אוהבת
אנסה להחליט אם לצחוק או לשתוק
אך אצלי, מדי פעם אפגוש בך בערב
בתוך הדפים
שלא אתמכר לקולות מוכרים
כמו נווד אז אלך לאיבוד בעינייך
אעלה את הר
אתרחק מפנייך
הנחל יזרום אז
מעל עקבותייך
בסוף הלב, הוא חוזר רק אלייך
אשאיר אותך לזיכרון
ואת חיוכך לגשם אחזיר
אני עוזב עם בואו של האור
כשהלילה ימות והשמש תאיר
וכל רגש אחר ייתן לי אוויר |
|
|
החוסר אונים הזה
של לא לדעת אם
הסלוגן שלך אושר
יותר גרוע
מהמבדקים לטייס,
קצת יותר גרוע
מהבחינות ל-NASA
וטיפ טיפה יותר
גרוע מלתקוע את
המרפק לניל
אמסטרונג ולומר
"צעד קטן לאדם
צעד גדול
לאנושות" .
אבל לא יותר
גרוע מלהוריד
שפם
אחת מחפשת
תירוצים לפאר את
הביקורים אצל
הקוסמטיקאית שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.