חדר מלון עזוב שנשאר לבד בצהריים
ראיתי כמה ציפורים, אבל השקט פה שולט
אמרת תמיד שלא להאמין שוב לאותם פחדים
ועכשיו נרגע קצת
קמתי למראה, היא התנפצה מזמן לקול הדלת
משתקפת דמות שלא ברור, מתי בכלל חדרה לכאן
הזמן, הוא לקח כאב ופתאום החדר ריק
ועכשיו נרגע קצת
ואני יודע, את תיקחי אותי איתך הביתה
אני יודע
לוותר עכשיו ואז קצת לשחרר
כמו אז, תברחי כל פעם והחדר יתרוקן
אך השמש תתעורר גם, מחר
איתך הזיכרונות זורמים לאט בתוך המים
רוחות קרירות, הן שוברות לי את הלב בכל חיוך
אנשים, הם עוזבים ואת תמיד נשארת כאן
ועכשיו נרגע קצת
ואני יודע, את תיקחי אותי איתך הביתה
אני יודע
לוותר עכשיו ואז קצת לשחרר
כמו אז, תברחי כל פעם והחדר יתרוקן
אך השמש תתעורר גם, מחר |