הובסתי ע"י הקפיטליזם
ומוצא פי של אדם שהובס ע"י הקפיטליזם
וכלל כלונסאותיו
(המדינות, השפות, ההיררכיות, הצבעים, הגזעים, הדתות,
הפוליטיקות, המלחמות -
מגחיכים מושגים בלתי ניתנים להשגה:
צדק, שלום, שוויון, דרור -
חה חה חה חה חה חלום עליכם).
ההתמודדות היחידה השפויה שנותרה לי היא לצמצם את ההוויה הפיזית
שלי לבלבדיותי.
סלח לי אבי
כשהייתי ילדה רציתי תינוק שייקרא על שמך.
טפו על הקבר של מי שהמציא את הכסף.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
- - - - - - -
גם אם זה נכון שהאושר המתועד הרווח במחוזותינו המקוונים הוא
פיקציה -
הרי שהוא חייב להיות מתוחזק בעובדות אובייקטיביות, בשינויי
תפאורה ובהתקבצות מתוייגת.
השקר נזקק לרגליים, ידיים, עיניים, חיוכים, חיבוקים, עדים,
דרינקים, מצלמות,
ואולי בדרך מסתבך סביב עצמו, חדל להיות שקר והופך לקשר. טוב,
שמח, אותנטי?
כך או אחרת - אני כבר עייפתי.
היום הדיכאון שלי מגובה גם בעובדות אובייקטיביות. בנייחוּת.
לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ירדתי במדרגות, יצאתי את שדולת
הבניין והתמזגתי עם שאון הרחוב.
וזה לא מאהבה נכזבת. וזה לא משברון לב.
בעולם קפיטליסטי פוסט־רומנטי -
העדר אהבה הורג פחות מאשר בירוקרטיה.
בירוקרטיה הורגת יותר מאשר העדר אהבה.
יש לי קנס על סך חמשת אלפים שקלים למס הכנסה.
לכו תסבירו להם שלא ידעתי שהייתי צריכה להגיש הצהרת "הון" על
עוסק פטור כי הם שלחו לי את הטפסים של ההצהרה לבית הוריי שעוקל
אי אז לפני כמעט עשור...
ונפשי... נפשי... היא רוצה לא לדעת יותר דבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.