התאלמנתי לפני שנה וחצי. אני גרה בקבוץ ספר ליד הגבול. וגם ממש
קרוב לשדרות.
בשעות אחה''צ והערב, אם תלך לכיוון חד''א לא תראה נפש חיה.
הזמן: על סף חג הפסח. כל הגינות עדיין פורחות-אף שהגשמים עצרו
כמעט לפני חודש.
אני ממשיכה לחיות. וזה כולל גם לצאת מדי פעם לסרט או להצגה.
נצחון התקווה על הנסיון: על אף שאני יודעת שממש ממש בעייתי
לנסוע לבד, כלומר באוטובוסים או בטרמפים לסרט בסינמטק שדרות,
החלטתי-בתעוזה מטורפת, לעשות את זה ויהי מה.
לא פשוט: אמנם אנחנו גרים בקבוץ, אבל התרבות שאנו צורכים
מתקיימת ברובה באיזור. למשל הצגה: פעם בחודש באולם בקבוץ דורות
כמובן בהסעה מיוחדת עם עוד כמה חברים שרשומים לסדרת ההצגות
כמוני,  להרצאות במכון הרצוג-בספיר, כל  שבועיים; ההרצאה נערכת
ב,1600 לעתים במכללה-שלשם איכשהו ניתן להגיע באוטובוסים
(באזורנו יש שעות ששעתיים לא עובר שום אוטובוס), או טרמפים כי
ספיר היא על הכביש הראשי. יותר מסובך אם ההרצאה מתקיימת באולם
בביה''ס האזורי-שכן לשם ברגל אי אפשר להגיע ויש לנסוע עם נהג
שמביא ומחזיר. הנהג הנאמן שלנו, שבזכותו אנו, קבוצת ותיקים
ובעיקר ותיקות, נהנים על אף 'ריחוקנו' מתרבות, היה עד כה השכן
שלי, שמשתתף ולוקח עמו בין 3 ל6 שותפים לעניין מבינינו, כך
שאנחנו חיים בתחושה שעל אף שהקבוץ כבר לא דואג לכך, אנחנו
עדיין לא מודרים לגמרי מתרבות.
הצרה היא ששכני הטוב חלה לאחרונה ועמו נעצרה כל התרבות שלנו.
החלטתי שאני לא נותנת לעובדות הקשות לעצור בידי, ועל אף היותי
בת למעלה מ70 אני לא מוותרת על מה שנקרא 'תרבות'.
בשעות הערב, לנסוע לשדרות לסרט 'על דעת עצמי' ובעצמי, זו
הרפתקה קצת מטורפת, בדקתי את כל האפשרויות באינטרנט, מבחינת
תחבורה. במיוחד כדי לחזור מהסרט: בסביבות רבע לתשע בערב עובר
אוטובוס מת''א בכיוון הקבוץ שלי ואחריו יש עוד רק אחד-זה שיוצא
ברבע לעשר מתל-אביב כלומר עובר בשדרות בין 11 בלילה ל11.20.
שום דבר נוסף לא עובר בין שדרות לקבוצי לפני או אחרי כן.
(כלומר יש את האופציה של מונית-אבל מספר נסיעות במונית יגמרו
לי את כל התקציב החדשי הלא מופרט...) הסרטים מתחילים ב1900
וב1930. מרחק הליכה לתחנת האוטובוס לפחות 7 דקות, אף שזה די
קרוב לסינמטק. בקיצור-להתקע בלילה בשדרות, במרכז העיר השומם
לגמרי בשעות אלה, ובלי אפשרות לחזור הביתה-מפחיד למדי.
האפשרות הכי סבירה, שניצלתיה מקודם מספר פעמים, בכל זאת, היא
למצוא בין הקהל-ובתנאי שהגעתי לפחות 10 דקות לפני שהסרט התחיל,
וכשיש עדיין אור באולם, מישהו מבין הצופים-לרוב מספרם דליל
מאד, שנוסע לכיוון שלי. במידה ולא, אאלץ כמובן לצאת מהסרט לפני
הסוף ולתפוס את האוטובוס שיצא מת''א ב1930 ויעבור בשדרות
ב2045. אבל אני החלטתי שאני לא מוכנה להכנע לעובדות החיים
ורוצה להמשיך לראות סרטים על אף שהנהג הקבוע שלי לא נמצא.
בכיוון שדרות דווקא היה לי מזל וסטודנט נחמד -מאלה שגרים
בקבוצנו ולומדים בספיר-הקפיץ אותי עד הסינמטק.
באולם גם גיליתי למזלי זוג מקבוץ בארי-שלא הכרתים מקדם אבל
הסכימו להורידני בקבוץ שלי לאחר הסרט 'ג'קי', ונרגעתי.
הסרט התחיל והיה מדכא נורא. בדיוק מה שהיה חסר למצב הרוח הלא
משופר שלי.
זכרתי שבאולם השני יש סרט ישראלי הרבה יותר
קופצני-שהתחילב19.30. החלטתי שהסרט הנכחי לא בשבילי. מה
עושים?
כשהיתה קצת שקט מכיוון האקרן, נגעתי בזרועו של הבחור
מבארי-הזוג ישב שורה מאחרי-ואמרתי לו בשקט שאני אהיה במבואה
ב20.45-הסרט היה אמור לקחת 100 דקות כלומר להגמר  ב21 וחמש
דקות. אחכה עוד מקודם. הוא הנהן.
עברתי לסרט השני, באולם הסמוך, שגם הוא לא היה סרט מבדר, אך
היה מעניין ומקורי ו'משלנו'.
ב2048 -אף שהסרט כמובן לא נגמר,יצאתי למבואה ו...אוי ואבוי:
דלתות האולם הסמוך, אולם 2, בו הוצג ג'קי', היו פתוחות לרווחה,
האולם היה מואר ובמבואה לא היה איש! עיני חשכו.
רצתי לתחנת האוטובוס-לפחות לא לאחר את  האוטובוס .
לחצתי על הכפתור אבל מס' האוטובוס שלי לא הופיע בין חמשת
הבאים...אולי ביטלו אותו? אולי כבר עבר? מה עושים עכשיו
הייתי די בהיסטריה.
..ומה עם יוצאי הסרט הישראלי? הבזיק במוחי.
רצתי שוב לסינמטק (הגדר הארורה הזו שמפריעה לחזור לסינמטק
מהתחנה...)ו...גם שם הדלתות כבר היו פתוחות. הסרט נגמר ואחרוני
המעטים שהיו בו עוד נראו מרחוק בגבם. מהאני עושה? תפסתי את
הראש בידיים. איך יצאתי בערב חרפי כזה להרפתקה משוגעת כזו?
לפתע נעצר לידי המרצה שלי מספיר. שלום הילה,  ראית את הסרט?
אוי, אלוהים...(מישהו שאני מכירה)אתה לא יודע מה קרה לי...
נתקעתי...
את צריכה הסעה הביתה?
אוי, אתה מלאך!
בקיצור, למדתי דבר אחד בערב ההוא? המזל לא משחק כל פעם ואי
אפשר לבנות רק עליו כשאתה יוצא להרפתקה שלא ברור לך איך
תסתיים.
בגילנו...



מחוויותיה של בליינית:     8.5.2017