הלילה חשוך, הירח כבר לא זוהר.
מה שלא היה ברור, גם לא יתבהר.
נשען לעצמי על קיר קר, עייפו הכוחות.
ורק דבר אחד נשאר לי בין הקירות.

מתכסה בחומות, מחזק את לבי.
מנצל את הזמן שנשאר, לחשוב רק 'אני'.
בנשיפה מרוקן את פנימי, החלל אפלולי.
טופח על שכם שמוטה, השכם שלי.

העיניים פקוחות,
החושך אוטם מלראות.
הדופק מהיר מתמיד,
הידיים פתאום הן רושמות.
שירים שכותבים את עצמם,
שירים מתוכי.
שירים שיוצאים בקצת זמן,
קצת זמן לעצמי.

קצת זמן לעצמי,
קצת זמן לעצמי.
פושט עוד יום מתיש,
עכשיו פתאום מרגיש כל מה שעברתי.