כשנשמטה האדמה תחת רגלי
המוח המשיך לייצר מחשבות
הידיים היו, כמו תמיד, מאוד עסוקות
רק הנשימה
הנשימה פתאום נעלמה
בהתחלה לא שמתי לב,
מתגלגלת בהמון בעיניים עצומות
צוללת בהכרה חסרה, בבלהות
עולם כמנהגו נוהג,
מה שהיה הוא שיהיה הוא שהיה
אבל כשהחזקתי אותך קטנה,
מחרחרת במאמץ,
פתאום התעוררתי,
פתאום קלטתי שגם לי, יחד איתך
נחסמה הנשימה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.