והשקיות והפחיות טבעו בחוף.
השמש שקעה לפני שיכלתי לומר לך כמה דברים,
למשל שלרוב עצוב
ורק לפעמים שמח.
מה שהיה חנוק לא השתחרר,
פתאום הופיע לו טישו נעים ורך
וקינחתי את האף.
לא אמרת מילה
מה בעצם יכולת לומר,
שנינו שמנים וככה אחרים רואים,
שנינו שקטים וככה אחרים רוצים.
למרות כל מה שרצינו, לא ממש עשינו.
ואני כבר למדתי שלחלוף זו ברכה.
הים לא לקח מה שהיה צריך,
ובכל זאת חייכתי, על מה שאתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|