מריקה גצקו / בתוך מגירות |
ואיש לא פותח אותן לראות...
ורק מדי פעם ציפור נפש קטנה
פורצת החוצה בליל לבנה
כמו כוכב קטן שבוהק על פניך
שוזרת מרבד כקישוט לעיניך
כמו זאב בודד
על תל משאלות
עורגת לשמש בתוך מצולות.
חלל גדול, במגירות קטנות
ממתין לנשף שיתחיל
וגל תרועות שקט ינחיל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|