החוויתי דעה, על דבר מה,
דבר מה שלא,
החוויתי עליו דעה,
מעולם.
כמה המונה ליזה מוכת גורל.
שירותיי הרווחה,
את ילדה,
גזלו ממנה.
היא חייבת לחייך,
חיוך מושלם,
כשמולם היא מדגמנת.
בכדי להחזיר לה את בנה.
ותיירים מטיילים בלובר,
נעצרים מולה,
נפעמים,
היא יצירת מופת.
אותם אלו,
לא מבינים,
שבכדי להפוך לכזאת,
הייתה צריכה היא להיות עצובה,
מודאגת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.