|
צנצנות ריקות מלאות כרוב מבושל
הרבה כלים מלוכלכים בכיור
הענפים מכים בחלונות
כוכב כבוי תלוי ברקיע
הבכי היה טוב כי עודנו בכי
הלילה נפלו ציפורים מהקן,
והעלים רעדו
תהיי איתי הלילה כי מחר בוקר
אני לא אומר מילה
הלילה גלימה ואני כביש
רועד בין כנפייך
הלכתי לשדות למצוא את שביל החלב
הבכי הכריע אותי
היה רצח קילומטר אחד בלבד מכאן
לאן את הולכת כשהשמש לא זורחת
אני שר את הירח עד כלות
השדות בערו, נערה שלי, והכול היה אדום
חיפשתי אותך כל הלילה
את נפלת בשדה השעורה כשאני נשברתי כל הלילה
היה רעד באוויר והחשכה צנחה
חיפשתי אוכל באדמה
נדודים הם דבר בודד מאוד
על כביש אפל ומכוניות שואגות
דיבר איתי כל הלילה בשנתי
מעולף מ-חום החלומות
התכוננתי ללילה רעב
לאכול את הפחד שלי בתוך כוס קפה
הוא דיבר איתי כמו לא ראיתי עולם
מדבר בלי להרים את מבטו
כאילו לא די בדמעות,
וצריך לשלם עליהם במטבעות נחושת. |
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.