מאיפה זה בא כל זה
הרבה ג'אנק בתוך הבית
שאריות של אושר ושל שכול
רגעים שנשכחו עם הזמן
עכשיו אני פה
אין לי לאן ללכת
אני אוחז חזק את הציפור
אך יום אחד היא תפרח
או תמות
או שניהם
אני לא מוצא את עצמי בתוך כל הבלאגן הזה
אנשים שאוהבים כאב,
אנשים שנאנסו
אנשים שנדפקו מסמים
ועוד
אני לא מוצא את עצמי בתוך קן הקוקיה,
אבל אני מרגיש בבית
כי הסדר הוא אי-סדר
ככה למדתי בדרך הקשה
אנשים שאוהבים אנשים,
אנשים שנפגעו מאנשים
אנשים שלא יודעים להגיד סליחה
אנשים שלא מתחרטים
זו דרך מסתעפת לכל כיווני הרוח
כמו פונפון של מעודדות
להגיד שהעולם התחרפן?
לא בדיוק
אלו הם חבלי לידה. |
