|
אני לא הראשונה
אני לא מאמינה... שאתה אוהב אותי
וחושב עליי. זה טיפה יותר מדי
איך שנכנסת לחיי איך שנכנסת לחיי
לא רציתי וניסיתי להוציא אותך משם
לא הצלחתי לא שכחתי ועכשיו כמו חול בים
מחשבות זולגות החוצה בדמעות ובשירים
סיפורים ומכתבים
התעלמתי התקדמתי כמו שאתה חושב
רק שיש אצלי עדיין מין צלקת על הלב. |
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.