שגיא הנך, נשגב,
לא סומא, סגי נהור.
עיניך קורנות
מפיצות אור.
ניצב על במה,
מול עם ומלואו,
מרעיף יפעת חדרי לבך.
מלטף מילים, לא מוכיח
כנביא בשער.
מחוסנך מעצים אומה,
שיריך גאווה,
אהבה ותקומה.
ארז שמך, מהותך
כארזי הלבנון
יסודות מקדש
המוקם שוב לנגד עיניים
משתאות
מיפי הווייתך.
מהלך מעדנות בין שחור ללבן,
מחבר פילוגים, כפלג לנהר,
אל ים צמא.
ברוך תהיה בקיומך,
אות ומופת לארץ אוהבת
ואתה לה
מנורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.