[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







באגבאסטר יוד
/
מציצת זיכרון

בקשה לעורך - הכתיב בכמה מקרים איננו תיקני אלא כתיב "צ'אטי."
(ריבוי אותיות חוזרות, כמו למשל - אנייייייייייי וכולי.)
מבקש להשאירו כפי שהוא.
בתודה.
יוד באג






ביקשת  אניה (שם בדוי, י.באג.) שאספר לך על יום הזיכרון, הינה
לך.

כבר אמרתי שגברים זמינים במידיות, ללא ברבורי הקדמה של קפה
ותאטרון או מסעדה והם בחזקת <בא- הוציא - השפריץ- הלך.>
אתר המיפגשים הוא הצ'אט.
אני בניק קבוע בדרך כלל  ומה הגרויים שלי מוכנס "לפרופיל" מאוד
מצומצם בנפח תווים, כך שאני רושם במילים מחוברות כמו -
<דומיניפסיבי באקמוצץ...> גיל, ועוד כמה "מאווים" מבוקשים.
אני פונה פחות ומחכה יותר לפניות אלי.
אני כמובן לא הלהיט הכי גדול בחדר, בו בני ה20 - 30 מבוקשים
מאוד. ברגע שישנה פניה היא מיידית <אמירת עניין> למשל מי
שמתגרה מגילויי עריות, בדרך כלל פונה אחרי שקרא זאת בפרופיל
במין בהילות שמאחוריה עומדת התחושה "עד עכשיו חשבתי שאני  לבד
בעולם."  ישנם הצעירים המתגרים ממבוגרים, ישנם המחפשים מבוגר
כדמות אב וישנם וישנם וישנם.





ביום הזיכרון בצהריים עלה מולי גבר בסביבות הארבעים. אחת
השאלות הראשונות אם לא צויין בכיתובית מהיכן הוא "מה אתה
מחפש?" והכוונה בעיקר האם אקטיבי או פסיבי. (שלי כזכור מפורטת
עד גבול הניתן.)
מצחיק לקבל תשובה "סקס." לפעמים.
נו בוודאי... וכי חדר הומואים בצ'אט נועד לשיחות על נוסחאות
חיזוי מזג אויר..?
על לאן נטייל השבוע באתרי בעקבות לוחמים?
שאלה נוספת הבאה די מוקדם היא איך אתה נראה ואני בכוונה מגדיר
אותה - <גובה משקל וגודל זיין...>
נתונים הכי קרובים לאנליטקה ולא לסובייקטיביות של בעיניי
המסתכל.
הגבר עונה לי לנתון האחרון: יש לי ענק, 24.
מצרך מבוקש מאוד...





הגבתי בחוסר אמון בולט.
אחרי מאות תאורים מוגזמים או שיקריים  זו תגובה מובנת.
הרבה "עובדות" שיקריות עולות בצ'אטים. למשל בחדר פנטזיה, 99
אחוז מהנשים הן גברים מתחזים.  
למשל פופלארי ושכיח הוא ל"טעות" בכמה סנטימטרים במידות הפין.
(אף פעם לא טעות מקטינה.  )
כמה גברים מודעים לעובדה שפין אנושי ממוצע הוא בין 10 ל- 14,
15? כלומר כל מה שמעל הוא חריג, סטטיסטיקה.



ובחזרה לחדר הומאים, במיוחד אלה שלא מחפשים אלא גרוי מקלדת,
כלומר לא להיפגש, מזבלים בשכל על כן, כן, בוודאי להיפגש ולא
מתכוונים כלל, לגביהם מבחן הפוליגרף הוא הטלפון.
נתינת פון היא "גילוי כוונה" ומסננת יעילה מאוד. אם לא היעילה
ביותר.
ישנו העניין מי נותן למי.
אני מעדיף לקבל פון, להתקשר מיידית חסוי לוודא שהפון לא
מפוברק, (ישנם כאלה, או בכוונת המשך ההטעיה ואי הכוונה להיפגש,
או טעיה תמימה, או מסיבה עלובה של "חיסול חשבונות" כלומר
כניסה לצ'אט לשם מסירת מספר טלפון על מנת לגרום לבעל המיספר
להיות מוטרד. והוא יכול להיות מוצף בעשרות טלפונים כאלה.
להערכתי זו עבירה חוקית, אבל לא אכנס לכך עכשיו. רצית לשמוע על
זיין ביום הזיכרון, לא?  )
נתינת פון היא גם עניין בטיחותי.
אלה מפגשים עיוורים. רישום שיחה שבוצעה הוא<זיהוי>  ומי שבא
בכוונות פשע הזיהוי ברקורד חברת הטלפוניה בוודאי לא מה שהוא
רוצה בו.
בהמעטה.



כאמור הגבתי  בחוסר אמון ולאמיתו גם בציניות לועגת, שאלתי:
"אתה מודד מהחור של התחת או מעקב כף הרגל?"
ולתדהמתי הגבר לא  מגיב בכעס אופייני לשקרנים "שנעלבו" שלא
מאמינים להם, אלא דבק בנתוניו,
ואני ממשיך בספקנות בוטא ולעגנית וכותב לו ,
"כן? יא חרטטן, עלה למצלמה ותראה שיש לך כזה..."
וכנגד כל הסיכויים הוא עולה למצלמה, פותח מסך,
אניה  היקרה... מה אני אגיד לך, הוא לא שיקר!
עכשיו היה תורי לאכול כובעים ולהיות נלהב, הרבה יותר מנלהב.
הוא מהקריות, (20 דקות נסיעה) והוא "נייד" ואני "ממוקם".
(מונחים "בעגה." י.באג) והוא אומר אני יוצא עוד כמה דקות.
ואני כבר מיוחם. מיוחם ממש.
מצצתי כמה פעמים איברים גדולים וזה מגרה אותי במיוחד.
האחרון היה צעיר,
חייל עם זיין מטריף אלא שלא ידע מה לעשות איתו  לאמיתו של דבר
וגמר מהר.
מהר מדי.
כשהגבר הגיע, אחרי שהתקשרתי פעמיים "נו איפוא אתה." אין הרבה
מילים, ישנם מיידית נגיעות רעבות והתפשטות מהירה.
אני נשכב על המיטה כשהוא עומד מעלי עם זיין מפואר.
גדול. עבה, ומדהים מכל - כבד!
כבדדדדד!
אני מרגיש את המשקל ביד!
אני מאונן עכשיו כשכותב. קראת אניה? מאונןןןןןןןןןןןןןןןןן!
אני יודע שאני טוב כשאני מגורה, אני מוצץ מעולה, ואני מבקש
לשמוע את זה מהגבר, והוא אומר... וזה מגרה עוד יותר.
מצצתי באמוק ממש, השתוללתי מגרוי,  ליקקתי ולא הפסקתי להסתכל
ולאונן מהמראה של הזיין הכביר הזה, הכיפה הענקית, מראה היד שלי
כשהזיין שלו בתוכה, מראה שתי הידיים ועדיין הכיפה נראית ,
ושוב תחושת הכובד, הזייו היה כבדדדד אני עדיין מוטרף להיזכר
כבדדד!
כבד כמו יצור חי ועומד בפני עצמו.
הכנסתי והוצאתי את כולו!
כולו!
זה עמוק עמוק לגרון, מעולם לא הכנסתי עמוק כל כך, והייחום
מדכא את הדחף להקיא,
אני מאונן לעצמי וגם בגילי עומד ליייי אלוהים אניה! עומד
לייייי! אני מאוהב בעצמי שעומד לי ככה! הגבר מאונן לי גם,
בתנוחה קשה להגעה אלי ומאונן ומדבר,
"אתה טוב.. אתה חתיכת שרמוטה טובה..."
"כמו אמא שלי?" אני שואל,
"כמעט,"
הוא אומר ואני מוצץץץץץץץץץץץ את הזיין הכביר הזה ומשתולל,
ושוב מחדש, ואני כותב לך אניה שוב...
הכיפה הענקית, אלוהים איזו כיפה יפההה.
ושוב הכל מחדש!  מסתכל על הזיין שלו ביד שלי, ושוב  מניח עוד
יד, ועדיין הכיפה וחלקי קנה בוקעים משתי הכפות שאחת מעל השניה,
ואההוווו איזה Zיין כביר. ושוב, כבדדדד כבדדד אניה, פאקקק איך
אני מאונן עדיין בטרוף מהZיין הזה.
ליקקתי, העברתי על הפנים, החדרתי עמוק עמוקק עד הסוף הסוף שוב
ושוב ועצרתי אותנו בשניות שעוד רגע שנינו משפיכים לעוד סדרת
מציצות.
ומהתחלה.
שוב.
ולוודא שהוא מצלם.
בנייד
את הזיין שלו בפה שלי.
עד השניה שהוא אומר על הזיין המצלמה, ומשליך את נייד וגומר,
ואני גומר, וממשיך למצוץ, והוא משפיך ומשפיך וממלא לי את הפה
ואני בולע כמעט הכל והוא ממשיך ואני גומר.
גומר וגומרררר.






אלוהים אניה איך אני מאונן עכשיו.

היית צופה בי מוצץ לגבר מולך?
מזדיינת עם שנינו כאילו אין מחר?






מבוסס על מכתב לגברת כחלק ממסע לפיתויה למישכב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי אמר טלפון
ולא קיבל?"







אילנה עושה
קידום מחירות
לבזק


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/17 16:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
באגבאסטר יוד

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה