יום הזיכרון 2015

כניעה
זיכרון,
עברו שנים, כבר קשה לי,
לא מצליחה לראות את התינוק,
לא מצליחה לזהות את הריח,
לא מצליחה לחוש את חום גופך.

עברו שנים,
כבר לא נלחמת,
לא נלחמת בחגים,
לא נלחמת בטקסים
לא נלחמת לפני השינה.

עייפתי,
נשמתי לא נעתקת,
מול פריחת האביב,
מול זיו פניו של רך,
מול רוך אנושי.

כבר לא מרגישה,
לא את השמחה,
לא את העצב,
לא את הנפש,
לא את החיים.

סלח לי,
מהיום שכיסו אותך,
קפאה נפשי.
אני מוותרת על הכל,
מתחננת על ברכי,
לא רוצה יותר לזכור.

בני יחידי לי,
לא תמונות,
לא שירים,
לא פרחים,
לא שיש לבן,
לגעת,
רק עוד פעם אחת.