|
בעודי מכניס סוסי
לאורווה
באשמורת שלישית,
את רוכבת
חלומותייך,
דוהרת בחוסר מנוחה.
מציירת באונת מוחך
הרדומה
פרחים, ניחוחות וחיבוקים.
שמורות עינייך נעות,
מרמזות על סדר יום
מתהווה.
בוחשת מרק ירקות
קורם מצמוץ שפתיים
וילדים קורנים. שמָחות.
עם שחר,
יורה מילה
ומפייסת
בבננה וקפה שחור.
ואני ומצפוני מתעוררים
אט אט
לוגמים. לועסים
מתכננים אתך את היום.
והסוס עוד ישן.
עייף ממסע חיי. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.