הנה זה הגיע
ה"בת זונה!" שיש לי בפנים כשמישהי שאני רוצה, לא רוצה אותי
חזרה.
מה את מזיינת לי בשכל שאת לא רוצה מישהו שישתנה בשבילך
את בעצם אומרת שאת מעדיפה גבר ערס דביל בן זונה שלא ינקוף אצבע
בשבילך
כזה שבסוף גם ירים עלייך יד ויתרץ שככה הוא וסתמי את הפה שלך.
את בחורה רגילה וטיפשה.
הייתי נותן לך את העולם, את הירח גם...
ואת מפספסת פה אוצר גלום ורואה הכל הפוך.
זה לא שאני צריך להיות מישהו אחר בשביל שתרצי אותי
זה שאם את רוצה אותי אפשר לגשר על הכל ולהיות מ שנרצה להיות.
זה לא יצא לי טוב... אנסח מחדש.
כשאוהבים מישהו ורוצים להיות איתו זה לא בגלל משהו, צבע עור,
גיל, או אפילו אופי.
זה בגלל הכל ביחד וזה בגלל כלום ובלי סיבה רציונלית בכלל.
רוצים להיות יחד כי אוהבים, בלי הסבר, כי הלב רוצה והראש רוצה
והגוף רוצה וזה מרגיש הכי נכון.
ואז, בוחרים, ועושים מה שצריך כדי שזה יעבוד, זה לא קורה לבד.
צריך להשקיע, לגשר, להתפשר, לעשות מעגלי נעים ועוד מלא דברים
טובים, וכן, גם להשתנות לפעמים האחד בשביל השנייה וגם בשביל
מערכת היחסים.
אבל את לא שם
את רק מוכיחה לי עוד ועוד כמה את לא בשלה ורק ילדה, כשזה נוגע
לזוגיות ומערכות יחסים.
אני מי שאני וככה אני, וזה כולל את הצד הנשי והדרמטי שלי שכותב
מכתבים כמו זה למשל, ארוכים ונזקקים ובוכיים וכבדים ומסכנים.
אבל משהו אחד שכחת או שאולי את בכלל לא מבינה...
שהצד הנשי שלי והצד הגברי שלי, הם שני צדדים של אותו המטבע.
וככל שהצד הנשי שלי יקבל יותר מקום, אהבה, הבנה והכלה כך יפרח
ויבוא ויתגלה הצד הגברי שלי.
ואת ראית ופגשת את הצד הגברי שלי, במלוא הדרו.
הייתי גבר איתך. גבר שבגברים, הכי גבר בעולם! איתן, יציב, בטוח
בעצמי, שלם ומלא ומקבל את עצמי כמו שאני שלם ונכון ונוכח וסקסי
ומושך והכל.
היית שם, הייתי איתך שם, כנראה שכחת.
ובאסה לך
שכן, אם היית מקבלת את הצד הנשי שלי ומכילה את השיט הבכייני
שלי לרגע, ואומרת לי משהו כמו שאת אוהבת אותי כמו שאני כולל
זה, ושזה בסדר ואיזה יופי שיש בי מהכל, גם מהמכוער והצל וכו'
הופ - הנה היה מופיע לו הצד היפה, החסון, הגאה, הגברי, המסוקס,
האחד, ה"שיבה" החזק והגדול שאת מסתכלת עליו בהערצה ונמשכת בעל
כורחך כי הוא כזה אור.
אבל את לא שם
את לא מחפשת זוגיות בשלב הזה, את עוד ילדה.
אילו היית בוגרת יותר, היית בוחרת, בי או במה-שמו או באחר, זה
לא משנה, והיית הולכת עם הבחירה שלך
and make it work
אין שום בושה להשתנות בשביל זוגיות טובה.
אני השתניתי גם בשבילך וגם בזכותך המון.
דברים עמוקים, שורשיים וערכים בסיסיים ויסודיים בתוכי השתנו
בזכותך. גדלתי, למדתי, נהייתי טוב יותר.
בכללי וגם בשבילך.
זה אפשרי, ולא זה לא הופך אותי לסמרטוט שלך. להפך, זה הופך
אותי לאדם גמיש וצנוע ורגיש וטוב לב שמוכן לגדול, שמוכן לעשות
למען האחר ואיזה קסם זה טוב גם למען עצמו.
וגם אם סמרטוט אני. טיפשה. קבלי את הסמרטוט שבי והוא יהפוך לעץ
יפה או להר.
אבל את לא במקום הזה.
את אומרת שכן...
את אומרת שאת מקבלת אותי בדיוק כמו שאני אבל לא בתור בן זוג
אבל כן בתור חבר ואפילו מאהב ומסוגלת להיות ורומנטית כלפיי....
איך זה?
אני לא מבין את ההפרדה הזו
אני מבין את זה בראש אבל בלב שלי יש פער של הבנה, הוא לא רוצה
להבין.
אני מנסה למדיין את עצמי מאהב של מישהי שלא רוצה להיות איתה
בזוגיות ואני מצליח ללא קושי.
אבל במקרה הזה כשאת רוצה בזה זה נראה לי סותר ולא אפשרי.
הלב הזה...  הוא מסתיר, מכהה חושים, משבש ראיה ומסנוור ומטשטש
ומה לא.
אני לא רק תקוע עליך, אני נעול.
וגם זה לא דבר רע, אילו זה רק היה הדדי כמובן.
אני במקום הזה, רוצה אישה לחיים, רוצה לבנות תא משפחתי, מה
אכפת לי כמה זמן יצאנו עד שהעליתי את המלים האלה. לזמן אין
משמעות בכלל, ברגע שידעתי שאת האחת, בחרתי בך, ושם אני כרגע.
זה מה שאני מחפש זה מה שאני רוצה ומגיע לי.
וכן אני יודע שאני רוצה אותך, שזו תהיה את. אני בחברתי בך בכל
רמה ורובד אפשריים והייתי עומד מאחורי הבחירה שלי, אילו היית
בוחרת בי גם.
אני רוצה אישה לחיים, שתישאר איתי מעתה ועד עולם. שנהיה זוג,
שאני אדע שיש לי גב ובת זוג, שיש לי מישהי חברה, מאהבת, אם
ואחות והכל באחת, שתחזיק לי את היד ואני את שלה, שאתן למענה את
העולם והיא תקבל באהבה. וכשאבכה ואתבכיין ויצא ממני הצד הזה,
היא תחבק עוד יותר. ותאהב ותכיל ותקבל ואז הכל יהיה בסדר.
איבדתי רצון לחיות, להתפתח, איבדתי מוטיבציה, ממש כמו בספרי
האהבה הטראגיים, אין לי טעם לחיים עכשיו. אני מרגיש מסכן,
וחלש, וחסר מיץ החיים.
כלכך היה לי טוב שאת איתי ובשבילי, ושאני בשבילך, רציתי לתת לך
את העולם! זה נתן לי כח להמשיך, לרדוף אחרי החלומות של עצמי,
כדי להיות האדם הכי טוב שאני יכול, בשבילך. ועכשיו, אני חושב
על המסלול שלי, ללמוד נשימות שזה הגשמה של חלום עבורי, וזה
מרגיש ריק. אין לי בשביל מי להתפתח רוחנית או בכלל בחיים, אין
לי בשביל מי או מה להתקדם או לדחוף את עצמי להצלחה בכלל. ממש
איבדתי כל רצון לשגשג, עכשיו כשאני מבין שאת לא רוצה להיות בת
זוג שלי לחיים.
זה מסריח מקקי של מקקים ותולעים.