|
הָרְחוֹבוֹת הַהוֹמִים הָהֵם
שֶׁפַּעַם הָלַכְתִּי בָּהֶם עִם כֻּלָּם
אֵינָם כְּבָר
מְלֵאִים וְרֵיקִים
הֵם הוֹלְכִים דַּוְקָא בִּי
מְדַלְּגִים עַל עוֹרְקִים וּוְרִידִים בְּתוֹכִי
רְחוֹבוֹת מִסְתַּעֲפִים בָּתֵּי-קָפֶה וְכִכָּר
מוּצָלִים בַּעֲצֵי פִיקוּס-הוֹדִי
וּבְכָל הָאֲחֵרִים עַצְמָם
מַגִּיעִים עַד רֹאשִׁי
וְהוּא מְסִבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת עִמּו
מְסָרֵב לְקַבְּלָם
מַכְחִישׁ אֶת קִיּוּמָם
וְאָז הֵם מַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת קְצָת עֲיֵפִים
בְּכָל תִּפְאַרְתָּם
פְּצוּעִים בְּדִמְמַת לֵילוֹתַי
אֶל לִבִּי
הַמְּבוֹסֵס בְּדָמָם.
|
|
סוף הוא תמיד
התחלה.
למשל, יש ביצים
בלול שעושים מהן
חביתות.
לא התחלה טובה
לחיים
האזרחיים?
באמא שלכם?
מה רציתי להגיד
כאן?
אפרוח ורוד, עד
הסוף המר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.