|
הָרְחוֹבוֹת הַהוֹמִים הָהֵם
שֶׁפַּעַם הָלַכְתִּי בָּהֶם עִם כֻּלָּם
אֵינָם כְּבָר
מְלֵאִים וְרֵיקִים
הֵם הוֹלְכִים דַּוְקָא בִּי
מְדַלְּגִים עַל עוֹרְקִים וּוְרִידִים בְּתוֹכִי
רְחוֹבוֹת מִסְתַּעֲפִים בָּתֵּי-קָפֶה וְכִכָּר
מוּצָלִים בַּעֲצֵי פִיקוּס-הוֹדִי
וּבְכָל הָאֲחֵרִים עַצְמָם
מַגִּיעִים עַד רֹאשִׁי
וְהוּא מְסִבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת עִמּו
מְסָרֵב לְקַבְּלָם
מַכְחִישׁ אֶת קִיּוּמָם
וְאָז הֵם מַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת קְצָת עֲיֵפִים
בְּכָל תִּפְאַרְתָּם
פְּצוּעִים בְּדִמְמַת לֵילוֹתַי
אֶל לִבִּי
הַמְּבוֹסֵס בְּדָמָם.
|
|
שום דבר לא זז
וזה כבר מאוחר
ומצידי אני
ובועז עד
מחר...
הדס עמיר, בשיר
הלל למהירות
הגלישה בבמה
ולדגדגן שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.