סתם אחד / שבילי המחר |
חשבתי הדממה תהסה הרעש בתוכי
ובחרתי לפסוע בין שבילי המחר.
הרהרתי במילים של אתמול,
כיצד נמוגו, נטחנו עד דק,
כמשב של גרגרי החול.
ורק המתים סביבי
יציבים כסלע עד,
אך אף הוא
מתפורר
לבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|