[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
לפעמים

ולפעמים הראש אוטומטית חוזר אליך, והמחשבות לא מצליחות לשנות
כיוון. לפעמים אני שוב נתקעת, על שיר חדש, שמחזיר אליך כרגיל.
מוצאת את עצמי יושבת מול חלון פתוח, שמיים מדהימים, אוויר
שמקפיא את הריאות, כאילו לא עברו כל השנים...
כל השירים שכתבתי עליך, נערמו להם במגירה, ואני לא המשכתי
הלאה. נראה שההשראה שלי נתקעה על אותו תו ולא מסוגלת לזוז. עוד
שיר חדש, ושוב אתה במחשבות, המילים נערמות על הדף, ואין הקלה,
עדיין קשה לנשום. הציפייה הייתה, שאם אשפוך על דף, יתפנה קצת
מקום בפנים, ואז אולי אוכל לנשום לרווחה, ולו לרגע.
ציפיות הן עניין מוזר שכזה. זה מה שהאגו הגדול שלי היה רוצה
שיקרה. כמה חבל שאגו ומציאות לא מסתדרים ולא מסתנכרנים. האגו
רוצה לכבוש אותך ולהחזיר אותך אליי כנוע, חצי שבור על ידי
העולם, כשהגעת למסקנה שאני הייתי הכי טובה. המציאות היא שאני
עדיין שם, ואתה הרחקת לכת כל כך רחוק שאינני יודעת עוד מי אתה.

אז השמועות אומרות שאתה רחוק, אבל כוס היין והמחשבות אומרות
משהו אחר לגמרי. כוס היין עם ריחה הנעים, מרככת את חומות
ההגנה, ומספרת שתמיד יש תקווה. והמחשבות, עליהן אין לי שליטה,
השלט נשאר אצלך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני דלוקה על
רדיו במה


מיכלי חושפת טפח
ומגלה סוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/11/15 17:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה